בבא מציעא 7

פרק 7

א <big>הלכה:</big> מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵינָן טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ טְפוּלִין לָאֲבִיהֶן מְצִיאָתָן שֶׁלּוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין אָדָם זוֹכֶה לַחֲבֵירוֹ בִּמְצִיאָה. אָמַר רִבִּי [הִילָא]. לֹא דָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אָכֵן אֶלָּא דְקָשִׁי לֵיהּ עַל הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה מְצִיאָתוֹ לַבַעַל הַבַּיִת. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְשׁוּת לַחֲזוֹר בּוֹ תְּהֵא מְצִיאָתוֹ לְרַבּוֹ.

ב מָה בֵּין עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים לְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הוֹאִיל וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתוֹ מִמְּלַכְתּוֹ מְצִיאָתוֹ לְעַצְמוֹ. עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים הוֹאִיל וְרַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן מִמְּלַאכְתָּן מְצִיאָתָן לְרַבָּן. הָתִיבוֹן. הֲרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַׁאי לְשַׁנּוֹת מִמְּלַאכְתָּהּ וּמְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בַּצֶּמֶר. וְאֵינוֹ כוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּדָבָר אַחֵר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מִינָא וְרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעַם אַחֵר בָּאִשָּׁה. מַה טַעַם אַחֵר בָּאִשָּׁה. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. מִפְּנֵי הַקְּטָטָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. שֶׁלֹּא תְהֵא מַבְרַחַת נִיכְסֵי בַעֲלָה וְאוֹמֶרֶת. מְצִיאָה הִיא. הָתִיבוֹן בָּעֵדִים לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה.

ג מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּירְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אָדָם שֶׁגֵּירַשׁ אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּירְשָׁהּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְחַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ עַד שֶׁיִּתֵּן לָהּ פְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה תְּהֵא מְצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ. לְפוּם כֵן צָרַךְ מִתְנִיתָא.

ד <big>משנה:</big> מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב אִם יֵשׁ בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן. אֵין בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים יַחֲזִיר שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן.

ה <big>הלכה:</big> מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב כוּל׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בֵּין שְׁטָר שֶׁיֵּשּׁ בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין וּבֵין שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין גּוֹבֶה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין. עֵל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר לְאֵי זֶה דָבָר הוּא מַחֲזִיר. לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ. רַב אָמַר. יוֹרֵשׁ כִּמְשׁוּעְבָּד. כְּשֵׁם שֶׁמִּלְוָה בְעֵדִים אֵינָהּ נִיגְבִּית מִמְּשׁוּעְבָּדִין כָּךְ אֵינָהּ נִגְבִּית מִן הַיּוֹרשִׁין. שְׁמוּאֵל אָמַר. דְּאִיקנֵי אֵינָהּ גוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין. הָא מִבְּנֵי חֹרֵי גָבֵי. הָכָא אָתָּ מַר. גּוֹבֶה. וְהָכָא אָתָּ מַר. אֵינוֹ גוֹבֶה. לֹא דָמֵי מִי שֶׁשִּׁיעְבֵּד מִקְּצָת לְמִי שֶׁלֹּא שִׁיעְבֵּד כָּל עִיקָּר.

פרק קודם פרק הבא